רש"ש על בבא בתרא צ״ו

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור בבא בתרא צ״ו
1 דְּתַנְיָא: הַבּוֹדֵק אֶת הֶחָבִית לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ תְּרוּמָה וְהוֹלֵךְ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת חוֹמֶץ; כׇּל שְׁלֹשָׁה יוֹם – וַדַּאי, מִכָּאן וְאֵילָךְ – סָפֵק.
2 מַאי קָאָמַר? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הָכִי קָאָמַר: כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים – וַדַּאי יַיִן, מִכָּאן וְאֵילָךְ – סָפֵק.
3 מַאי טַעְמָא? חַמְרָא – מֵעִילַּאי עָקַר, וְהַאי טַעֲימֵיהּ וְלָא עֲקַר. אִם תִּמְצָא לוֹמַר: בָּתַר דְּטַעֲימֵיהּ עֲקַר; הָוֵה רֵיחָא חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא, וְכֹל רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא – חַמְרָא.
4 וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים – וַדַּאי חוֹמֶץ. מִכָּאן וּלְהַלָּן – סָפֵק.
5 מַאי טַעְמָא? חַמְרָא מִתַּתַּאי עָקַר, וְאֵימוֹר עֲקַר וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר מֵעִילַּאי עָקַר, וְהָא טַעֲימֵיהּ וְלָא עֲקַר; דִּלְמָא בָּתַר דְּטַעֲימֵיהּ עֲקַר – הָוֵה רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא, וְרֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא – חַלָּא.
6 דָּרוֹמָאֵי מַתְנוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: רִאשׁוֹנִים – וַדַּאי יַיִן, אַחֲרוֹנִים – וַדַּאי חוֹמֶץ, אֶמְצָעִיִּים – סָפֵק.
7 הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ: רִאשׁוֹנִים וַדַּאי יַיִן, אַלְמָא רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא – חַמְרָא; וַהֲדַר אָמְרַתְּ: אַחֲרוֹנִים וַדַּאי חוֹמֶץ, אַלְמָא רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא – חַלָּא!
8 כְּגוֹן דְּאִשְׁתְּכַח חַלָּא סִיפְתְּקָא, דְּאִי לָאו דַּעֲקַר תְּלָתָא יוֹמֵי – לָא הֲוָה מִשְׁתְּכַח חַלָּא סִיפְתְּקָא.
9 כְּמַאן פְּשַׁט לֵיהּ? פְּלִיגִי בַּהּ רַב מָרִי וְרַב זְבִיד; חַד אָמַר: כְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְחַד אָמַר: כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי.
10 אִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר חָבִית יַיִן לַחֲבֵרוֹ, וְהֶחְמִיצָה – אָמַר רַב: כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים בִּרְשׁוּת מוֹכֵר, מִכָּאן וְאֵילָךְ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ.
11 וּשְׁמוּאֵל אָמַר: חַמְרָא – אַכַּתְפָּא דְּמָארֵיהּ שָׁוַואר.
12 עֲבַד רַב יוֹסֵף עוֹבָדָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב בְּשִׁיכְרָא, וּכְווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל בְּחַמְרָא. וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.
13 תָּנוּ רַבָּנַן: אֶחָד שֵׁכַר תְּמָרִים, וְאֶחָד שֵׁכַר שְׂעוֹרִים, וְאֶחָד שִׁמְרֵי יַיִן – מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: שְׁמָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם יַיִן, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן ״בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן״. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵין הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים.
14 אָמַר רָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא, רְמָא תְּלָתָא וַאֲתָא אַרְבְּעָה – חַמְרָא הוּא. רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: כֹּל חַמְרָא דְּלָא דָרֵי עַל חַד תְּלָת מַיָּא – לָאו חַמְרָא הוּא.
15 רְמָא תְּלָתָא וַאֲתָא תְּלָתָא, וְלָא כְּלוּם הוּא. כִּי פְּלִיגִי, דִּרְמָא תְּלָתָא וַאֲתָא תְּלָתָא וּפַלְגָא – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: תְּלָתָא עָיֵיל תְּלָתָא נָפֵיק, פָּשׁ לֵיהּ פַּלְגָא – וּפַלְגָא בְּשִׁיתָּא פַּלְגֵי מַיָּא, וְלָא כְּלוּם הוּא;
16 וַאֲחֵרִים סָבְרִי: תְּלָתָא עוּל, תְּרֵין וּפַלְגָא נָפֵיק, פָּשׁ לֵיהּ כּוּזָא; וְכוּזָא בִּתְרֵי וּפַלְגָא חַמְרָא, מְעַלְּיָא הוּא.
17 וּבְיוֹתֵר מִכְּדֵי מִדָּתוֹ, מִי פְּלִיגִי?! וְהָא תְּנַן:
פירוש רש"ש על בבא בתרא צ״ו
1 ר"ש ד"ה הבודק בסופו. אבל לרבנן לכתחילה א"מ ואם עשה עשוי. עי' לעיל פ"ד רע"ב בתוס':
2 ר"ש ד"ה חמרא מעילאי עקר. והלכך דין הוא כו'. נראה דצ"ל ודין הוא דבתר טעמא כו':
3 גמרא והל' כוותיה דשמואל. עמש"כ לקמן צ"ח:
4 תד"ה אחד. ועוד דמייתי עלה ברייתא דתרומה כו' דתניא כו'. משנה היא בפי"א דתרומות מ"ב:
5 תד"ה אין. ומצא כדי מדתו כו'. כצ"ל:
6 תד"ה כל. דרביע דסנהדרין לא חזו כו'. כצ"ל: